המאפשרים שלנו
המאפשרים באתר ובקו הפתוח, הם אנשים בעלי התואר "מאפשרים מורשים" מטעם העמותה הישראלית לשיטת העבודה של ביירון קייטי, או מאפשרים מוסמכים מטעם התכנית הבינלאומית של ה-ITW.
תו מאפשר מוסמך מטעם התכנית הבינלאומית של ה ITW. מאפשרים עם תו ההסמכה, הינם מאפשרים המוסמכים מטעם התכנית הבינלאומית אשר עמדו בכל הדרישות.
מדוע בחרתי בשיטת העבודה של ביירון קייטי:
במהלך העבודה יש לי לגיטימציה לחשוב ולדבר על הכל, אפילו על מחשבות שנראות לי "איומות".
אני מרגישה בטוחה ומוגנת כשיש לצידי מישהו שמחזיק עבורי את המרחב, (מכיל, תומך, מלווה) ומאפשר לי לעשות את העבודה.
אני מוצאת בתוכי את התשובות והתובנות הנכונות עבורי. אין "צריך" ו"נכון" ואין רצפטים.
אני משתחררת מרגשי האשמה, מגלה את הצרכים שלי, מזהה את המחשבות שמפעילות אותי ונפתחת לאפשרויות חדשות של מחשבה ופעולה.
אני רגועה יותר, מגלה גמישות מחשבתית, מתקשרת את עצמי בצורה ברורה יותר ומסוגלת לעשות שינויים בחיי.
את "העבודה" פגשתי לראשונה כשקראתי את הספר "לאהוב את מה שיש". ב- 2006 נקראתי ע"י חברה להשתתף בסופ"ש שהעבירה ביירון קייטי בארץ, ומאז נשביתי יותר ויותר בקסמה של שיטה זו. למדתי סדנאות להכרת השיטה, קורס מאפשרים אצל אריק פלד, הסקול של ביירון קייטי ב- 2012, והשתתפתי בפעילויות רבות ומגוונות (עזרה בסדנאות והעברת סדנאות) להעמקה של "העבודה" בתוכי.
בשנים האחרונות העברתי את "העבודה" לאסירים בכלא מעשיהו, וזו היתה חוויה מרוממת – הדעות והשיפוטים נשארים מחוץ לכותלי הכלא ואני פוגשת עם לב פתוח את האנשים מולי – הרגשת חופש מיוחדת מאין כמוה.
מייד כשהכרתי את 'העבודה' ב- 2006 במפגש עם קייטי בביקורה בארץ הרגשתי שמצאתי בדיוק את מה שחסר היה לי כל השנים – הנגיעה העמוקה והרכה באמת של חיי. שנה אחר כך ארגנתי את הביקור שלה במגזר הערבי (היחיד שהיה בארץ), ומכאן הדרך להכשרה מעמיקה ולהסמכה על ידי קייטי הייתה בלתי נמנעת. בהמשך כינסתי חברים בארץ לתרגול קבוע של 'העבודה', מה שהפך להיות 'קהילה עובדת' עד עצם היום הזה.