מפגשי שישי בוקר בזום- מפגשי תרגול.

פעם בחודש, ביום שישי, בין השעות 09:00-10:30,

נפגש למפגש עבודה משותף שיועבר על ידי אחד/ת מחברי העמותה שלנו.

השתתפות בדאנא.​

​

המפגש הקרוב: 3.10.25

​

בלה קיט

תיירות רוחנית​​

מסורות רוחניות מסוימות משוות את השלב הראשון של הדרך הרוחנית לחיי דבורה. למעשה, זו אינה הדרך עצמה, אלא רק הקדמה לה. הדבורה עפה מפרח לפרח וטועמת את האבקה של כל פרח. באותו אופן, מחפש רוחני מתוודע לגישות שונות, תנועות דתיות, השקפות פילוסופיות, מנהגים ומצבים ספציפיים. משתמע שבשלב זה המחפש הרוחני יבין, לפחות תיאורטית, את השאלות העיקריות, יבין מהי מטרת הדרך הרוחנית, מהן נטיותיו שלו ואיזה מהכיוונים שנוסו קרוב אליו יותר. שלב זה יכול להימשך מספר שנים, ולאחריו, המחפש הרוחני, כמו דבורה, חוזר לכוורת כדי לעכל את האבקה שנאכלה ולהתחיל לתת דבש . החזרה לכוורת היא עצירה של החיפוש החיצוני, הפסקת הצבירה הפעילה של מידע וניסיון, ותחילת העיכול של כל מה שנצבר בעבר. זוהי תחילת הדרך.

אבל מה אני רואה? אני רואה שדבורים בלתי נלאות עפות כל חייהן, לעולם אינן חוזרות לכוורת, לעולם אינן מתחילות את תהליך העיכול, ולעולם אינן מתחילות להפריש דבש. זוהי תיירות רוחנית .

נדיר מאוד לפגוש אדם שטרח לענות בכנות על השאלות לגבי מטרת כל מה שהוא עושה בתחום החיים שהוא מחשיב כרוחני. מדוע כל זה? מהי המטרה הסופית? מה צריכה להיות התוצאה?
ברוב המקרים, מאחורי שאלה זו מסתתרת בערך אותה תשובה, שמוסווית במונחים רוחניים ובניסוחים נשגבים: חיפוש אחרי אושר, הרמוניה, אקסטזה, כוח, שלווה, הכרה, תפקידו של מורה נאור, ודברים דומים אחרים. אם תסתכלו בכנות, כל אלה הם רעיונות נסתרים על הנאה, עטופים בעטיפה רוחנית .
כל הרעיונות על הנאה מושרשים בחוויות העבר שלנו, כך שאם המטרה היא הנאה, אז תמיד תתמודדו רק עם שברי עברכם בשילובים השונים שלו. לפעמים בשילובים ביזאריים ומיסטיים, אך בכל זאת...

דעו שהעולם הזה מספק את כל הבקשות ללא יוצא מן הכלל. הוא נועד כך. ואם המצב בעולם הוא כזה שיש מיליוני מחפשי רוח, ורק מעט ישויות שהתעוררו, אז המסקנה פשוטה: הם לא רוצים התעוררות, הם רוצים משהו אחר. ומשהו אחר זה מוסווה כרוחניות.

רוב אלה שבאים למאסטרים כדי לשאול את שאלתם חושבים שהם באו כדי לקבל תשובה, כדי לקבל פתרון לבעיה שהועלתה. אבל למאסטר יש משימה אחרת - לקחת את שאלותינו, להשאיר אותנו ללא כלום - ללא הגנה, פתוחים ופגיעים: ללא שאלות ותשובות, ללא שכבות רבות של רעיונות ומושגים. ואם נבין זאת, אז למרות אי הנוחות הבלתי נמנעת נתקרב אליו יותר ויותר, עד שיום אחד נגלה שהמאסטר ואנו אינם שונים. לא - זה מוזר מאוד. וזה גם מוזר לעבור לעתים קרובות ממאסטר אחד לאחר, לערבב את המשקאות האלה כמו קוקטיילים.
אולי יש לכם שאלה: האם מאסטר נחוץ בדרך ההתעוררות? יש לי תשובה מדויקת לשאלה זו: כן, מאסטר נחוץ. אבל תחילה יש להבין שהמאסטר האמתי הוא החיים עצמם. זהו המורה הראשון והאחרון שלכם.
שיטת העבודה, לעומת שיטות רבות אחרות, מאפשרת קרבה אמתית למורה ולעצמנו, אך היא תובעת מאתנו להפסיק לברוח מן האמת. ואותה נתרגל במפגש שישי הקרוב.

*להרשמה וקבלת קישור למפגש, היכנסו לקבוצת הוואטסאפ השקטה.​